אני אוהב את הניקס, מילדות. התחלתי בגיל עשר, בשבת, על השטיח החום בסלון בנהריה. הוא היה משובץ בריבועים גדולים, כאלה שילד קצת קטן לגילו יכול לשבת בהם די בנוחות. בשולי הריבוע היו קישוטים ובכל פינה סמל, כמו עיטור. כזה שמשתנה מכהה לבהיר כשמזיזים מצד לצד את השערות של השטיח. הכלל היה לא להתקרב מעבר לשני ריבועים … המשך לקרוא הניקס ואני. פרק ראשון – אהבה בסלון / דובי עופר